תקופת זכות היוצרים, נחלת הציבור והזכות המוסרית

תקופת זכות היוצרים

זכות היוצרים אינה מוענקת לעולם ועד, אם כי תקופתה הינה ארוכה דיה על מנת להזהר בכל יצירה מודרנית (לדוגמא, מטבע הדברים לכל יצירה שמופיעה באינטרנט יש להניח כי קיימות בה זכויות יוצרים, אלא אם יש בידיכם נתונים המוכיחים אחרת).

זכות היוצרים תהיה בת תוקף משך כל חיי היוצר וכן 70 שנה לאחר מותו (סעיף 38 לחוק). החוק אף מגדיר תקופות דומות ליצירה משותפת וליצירה שפורסמה בעילום שם. בתקליט, לעומת זאת, מוגבלת תקופת זכות היוצרים ב-50 שנה ממועד יצירתו (סעיף 41 לחוק) וכך גם ביצירה בבעלות המדינה (סעיף 42 לחוק). החוק מתייחס לחריגים נוספים (כמו צילומים) ויש לבדוק נושא זה ביחס לכל יצירה ספציפית.

משמעות הדבר לעוסקים בתחום פיתוח משחקי המחשב או עיצוב אתרים הינה למעשה כי הזכות הינה "לתמיד". איני מכיר אתר אינטרנט או משחק מחשב שמשך חייו היה 70 שנה (אולי בעתיד זה ישתנה) … שונה התחום בו אנו עוסקים, מתחום הסיפורת, למשל, בו ספרים הופכים ל"קלאסיקה" ונותרים על מדפי הציבור משך שנים ארוכות.

נחלת הציבור

אחד מהמונחים הבסיסיים בתחום זכויות היוצרים הוא "נחלת הציבור" (Public Domain). המחוקק מעניק הגנה לבעלי זכויות יוצרים לתקופה מוגבלת, בתנאי שלאחר חלוף התקופה יהפכו אותן יצירות לנחלת הציבור והשימוש בהן יהיה חופשי.

לפיכך, כל פעולה האסורה ביצירה המוגנת בזכויות יוצרים מותרת לביצוע אם היא מתייחסת ליצירה שהיא נחלת הציבור – או שתקופת ההגנה עליה פקעה, או שיוצרה שחררה לנחלת הציבור.

לטבלה המרכזת בצורה מקיפה יחסית את תקופות ההגנה על זכויות יוצרים ביצירות בארה"ב ומחוצה לה ראו כאן. עם זאת שימו לב שזו טבלה כללית שיתכן שלא תתאים ליצירה ספציפית ומומלץ לבדוק היטב לפני שימוש ביצירה.

משמעות הדבר היא שישנם, לדוגמא, סיפורים רבים שהם נחלת הציבור וניתן לעשות בהם שימוש לצורך יצירת משחק מבוסס עליהם בלי להפר זכויות יוצרים. עליסה בארץ הפלאות, אבירי השולחן העגול ורובין הוד הן דוגמאות מצויינות.

גם שימוש במושגים וסיפורים מהמיתולוגיות השונות התגלו ככר נהדר לביסוס משחקי מחשב עליהם. עם זאת, צריך לזכור שמשחקים שונים יכולים לעשות שימוש באותם מונחים, שכן הם נחלת הציבור, ולא תוכלו לרכוש זכויות במונח שהוא נחלת הציבור רק בגלל שהמשחק שלכם עשה בו שימוש.

עוד דוגמא טובה לנחלת הציבור הינה ארועים היסטוריים. קצרה היריעה מלמנות את משחקי המחשב הרבים המאפשרים לשחקנים לחזור ולחיות ארועים שונים ממלחמות וארועים היסטוריים אחרים. כל עוד הבסיס הוא עובדתי, והביצוע שונה מביצועם של אחרים, אין מדובר בהפרת זכויות יוצרים.

בארה"ב אף הוכרה דוקטרינה (Scenes a Faire) המכירה בכך שישנם אלמנטים סיפוריים ואחרים שהם כה נפוצים עד שאינם מוגנים בזכות יוצרים (לדוגמא, כמעט כל האגדות מתחילות במשפט Once upon a time there was a …). כך גם למשל, שימוש בבני לילית (Elves), בני מחצית (Hobbits), אורקים (Orcs) ויצורי פנטסיה אחרים במשחקי RPG הינו כה נפוץ עד שלא ניתן להגן על השימוש בהם (כל עוד לא הועתקה צורתם באופן המפר זכויות).

הזכות המוסרית

בנוסף על זכות היוצרים הרגילה, יוצרה המקורי של יצירה רוכש גם "זכות מוסרית" בה (סעיף 45 לחוק). על אף שמה, זכות מוסרית הינה זכות חוקית לכל דבר ועניין, ועיקר משמעותה הוא זכותו של היוצר למנוע סילופים, פגימות ושינויים ביצירה המפחיתים את ערכה או כבודה של יצירתו בלי הסכמתו וכן למנוע העתקת והצגת יצירתו מבלי שינתן לו קרדיט כראוי (סעיף 46 לחוק).

למשל, אם עירייה מסויימת לא תשמור על שלמותו של פסל המוצב בחוצות העיר באופן ראוי, יתכן ויוכל הפסל לעתור לצו לחייבה לעשות כן בשל זכותו המוסרית. אם מוזיאון לא יציין את שם הצייר בצד היצירה, יהיה הצייר זכאי לדרוש זאת. הכל, אפילו אם היצירה עצמה נמכרה בכסף מלא לאותו מוזיאון או אותה עירייה.

כפי שהזכרתי קודם לכן, בעת הזמנת עבודה מוזמנת, מעבר להעברת כל הזכויות לידיכם, חשוב להתייחס לזכות המוסרית. זכות זו הינה זכות אישית שאינה ניתנת להעברה סעיף 45(ב)), אולם ניתנת לוויתור. לכן, חייב ההסכם אותו ערכתם עם היוצר ממנו הזמנתם את העבודה לכלול ויתור על הזכות המוסרית.

מדריך זה נועד לספק רקע כללי בלבד, הוא לא מתעדכן מעת לעת, אין להסתמך עליו לפתרון בעיות וחובה להיוועץ בעורך דין בכל סוגיה ספציפית.

המדריך לזכויות יוצרים, עם דגש על פיתוח ועיצוב אתרי אינטרנט, משחקים ואפליקציות מתחלק למספר חלקים, ביניהם תוכלו למצוא את:

 

1.          מבוא לזכויות יוצרים

2.          מה היא זכות יוצרים ולמי הבעלות בה?

3.          תקופת זכות היוצרים, נחלת הציבור והזכות המוסרית

4.          הפרות וסעדים בגין זכויות יוצרים

5.          הפרת זכויות יוצרים – איך מתגוננים?

6.          זכויות יוצרים באינטרנט ובתוכנה  

  ‎

המאמר נכתב ביולי 2008 ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין.

המאמר אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי. יתכן שהאמור בו אינו עדכני והוא נותר באתר בשל העניין שבו.

עודכן לאחרונה ב-5.1.2023.