הסכם אחסון אתרים (הוסטינג), למה זה טוב?

הסכם אחסון אתרים - הוסטינג
הסכם אחסון אתרים
מדי פעם אני מקבל פניות של חברות הוסטינג (אחסון אתרי אינטרנט) שמבקשות ממני "דוגמא להסכם אחסון אתר אינטרנט". אני מסרב והן מוצאות דוגמא כזו באינטרנט.
ביני לבין עצמי אני מתפלא – מה, הם לא מבינים עד כמה הם חושפים את עצמם בהסכם כזה? רק אני היחיד שמבין שצריך להתאים את ההסכם לחברת האחסון ולדרך פעולתה?
מסתבר שכן. רק אני מבין את זה. אני ובתי המשפט…
פסק דין שניתן (2015) בבית המשפט המחוזי במחוז מרכז מדגים עד כמה הסכם אחסון אתרים נכון ומותאם לפעילות חברת האחסון הוא קריטי על מנת שניתן יהיה להתמודד עם טענות של לקוחות זועמים ועם תביעות שיגרמו נזק לחברת האחסון.
הנושאים בהם עסק היו:
  1. ביטול שירות האחסון לאתר של חברה שמאחרת באופן תמידי בביצוע התשלומים.
  2. קביעת פיצויים מוסכמים בגובה דמי האחסון עד לסוף תקופת האחסון גם אם ההסכם בוטל טרם לכך.
במאמר זה איני מתכוון לבקר את נוסח הסכם חברת האחסון, וגם איני מתכוון לומר שתניות כאלו נמצאות תמיד בכל הסכם (גם לא בכל ההסכמים שלי).
עם זאת, אין ספק שאם חברת האחסון היתה מפעילה מחשבה משפטית מסודרת יותר על ההסכם עם עורך הדין שלה, בוודאי היו מגיעים לנוסח של הסכם אחסון אתרים שהיה מגן עליה בצורה טובה יותר וכך אני ממליץ לכם.
העובדות: חברת אחסון נתנה שירותי אחסון אתרים (יחד עם הסכם SLA מקביל) לחברה זרה שמקום מושבה בחו"ל. החברה הזרה איחרה מפעם לפעם בביצוע התשלומים עד שלחברת האחסון הישראלית "נשבר" והיא דרשה גם ערבויות לביצוע התשלומים "או ש…" (היא תנתק את הגישה לאתר האינטרנט של הלקוח). עובדתית נקבע, שבאותו שלב לא היה חוב פתוח, אלא רק תחושה ש"אין על מי לסמוך" אצל הלקוח.
מוכר לכם? הרי כל אחד מאיתנו עבר לפחות לקוח אחד כזה.
הערבויות לא ניתנו וחברת האחסון סיימה את ההסכם והלקוח תבע על הפרת הסכם.

האם מותר לבטל חוזה לאחסון אתר אינטרנט בשל אי הפקדת ערבויות?

קשה למצוא הסכם אחסון אתרי אינטרנט שכולל דרישה של ערבויות לביצוע התשלום.
מצד שני, אפשר היה לפתור עניין זה בקלות ובדרך אחרת אילו היתה מופעלת מחשבה לנושא.
ניסוח נכון של עילות סיום ההסכם, היה מאמץ סעיף שקובע שאיחורים חוזרים ונשנים בתשלום, כשלעצמם, הם הפרת הסכם שמאפשרת את ביטולו. בהסכמים רבים שנוסחו על ידי עורך דין מומחה, תמצאו סעיף שמבהיר שאיחור חוזר ונשנה בתשלומים מאפשר ביטול הסכם על ידי חברת האחסון (בניסוחים שונים). סעיף כזה היה מגן בצורה מלאה יותר על חברת האחסון, ומאפשר לה לבטל את ההסכם כדין.

האם מותר לקבוע פיצוי השווה לסכום התמורה עד תום התקופה?

חברת האחסון טענה שגובה התמורה החוזית נקבע כפי שנקבע מכיוון שהלקוחה התחייבה לרכישת השירותים לתקופה מוארכת. אני מניח שרובכם מכירים את המצב הזה.
בית המשפט בדק וקבע, שפיצויים מוסכמים חוזיים חד צדדיים שיפסקו לטובת חברת האחסון גם אם ההסכם בוטל באשמתה, הם תמריץ לחברה להפר את ההסכם, ולכן ניסוח סעיף חדד צדדי שכזה הוא פסול ולא יאכף.
כלומר, גם אם זה אינטרס לגיטימי של חברת האחסון, הסעיף היה צריך לדייק ולקבוע שהוא יחול רק במקרה בו הלקוח היה זה שהפר את ההסכם, ולא בכל מקרה.

סיכום: ניסוח חוזה אחסון אתר אינטרנט

איני מתכוון לומר שאם נערוך הסכם לא תווצרנה בעיות ותקלות. תקלות תמיד אפשריות וגם הסכם טוב אינו יכול לצפות את כל הצפוי בעתיד. ולמרות זאת, אילו היה ההסכם מנוסח בצורה יותר מדוייקת, חברת אחסון האתרים היתה מוגנת בצורה יותר טובה.
זו המסקנה שעלינו להסיק מפסק הדין – לחשוב על ניסוח ההסכם היטב ועל המצבים שחברת אחסון האתרים רוצה להתגונן בפניהם.
ועצה שלי: אל תניחו שעורכי דין יודעים את הכל.
זה הוא תפקידכם שלכם, מנהלי חברות האחסון, להפנות את עורכי הדין שלכם לבעיות שאתם מכירים בעסק. רק עורך דין שקיבל הנחיות נכונות מצד הלקוח, יוכל לייצר עבורכם הסכם מתאים שיענה על הבעיות האמיתיות שלכם.

המאמר נכתב ב-2015 ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין.

המאמר אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי.

עודכן לאחרונה ב-27.12.2022.