רישום סימן מסחר
מה הוא סימן מסחר
"סימן מסחר" הינו מותג המשמש או מיועד לשמש לאדם (או לחברה) לזיהוי הטובין שהוא מייצר או משווק. המדובר במילה, בצירוף של מילים, בצירוף של אותיות, בצירוף של סימנים או בכל עירוב ביניהם, המשמש לזהות את המוצר או השירות אותו מוכר בית העסק ללקוחותיו. סימן מסחר יכול שיהיה אפילו בלא כיתוב כלל, אלא רק עיצוב גרפי מוגדר וברור ויכול שיהיה מילה או מילים המאפיינות את המוצרים. |
על המותג להיות "בעל אופי מבחין" (כלומר – שהציבור יקשר בינו לבין המוצר לעומת מוצרים אחרים מאותה קטגוריה. שיהיה בו כדי להבחין בין מוצרי בעל הסימן למוצרי מתחריו). לא ניתן לקבל הגנת סימן מסחר על סוגים מסויימים של מותגים, ביניהם – כאלו המרמזים על קשר עם המדינה, מוסדותיה, נשיא המדינה, כאלו הקשורים למדינות אחרות, כאלו הפוגעים במוסר או בתקנת הציבור או להטעות הציבור, כאלו המהווים מילה מילונית רגילה בהקשרה וכמובן כאלו הדומים במידת מספקת לסימנים אחרים.
סימן ניתן לרשום אך באותה מידה אין חובה לעשות זאת. גם מותג שלא נרשם יקבל הגנה מסויימת, אם כי ההגנה עליו תהיה יותר קשה. מותג לא רשום יוגן במסגרת עוולת "גניבת העין" מכוח חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999. כך גם סימן מסחר מוכר היטב יוכר גם ביחס לתחומים בהם אינו רשום מכוח הלכת בקרדי ואחרות.
כיצד מתבצע רישום סימן מסחר?
אם ברצונכם לרשום סימן מסחר, עליכם לברר בינכם לבין עצמכם – מה הוא בדיוק המותג אותו ברצונכם לרשום. האם הלוגו יחד עם עיצובו הגראפי? האם שם המוצר (כמילה, בלי קשר לעיצובה) או האם סימן אחר (אות, צבע וכיוב').
לכך ישנה חשיבות רבה, הן ביכולת לרשום מותג והן ביכולת להשתמש בו כדי למנוע שימוש מאחרים.
כמובן, שקיים "מתח" בין הרצון להרחיב את ההגנה המוענקת למותג שלכם (ואז רישום מילה בלא קשר לעיצובה הגראפי מעניק הגנה לכאורה רחבה) לבין הרצון למנוע את דחייתו או ביטולו בדיעבד (ואז, דווקא היותו של "צר" ומוגדר יותר, דוגמת מילה בעיצוב גרפי, יסייע).
נניח לדוגמא – חברה פיקטיבית הסוחרת בתפוחי עץ תחת השם "העגולים, האדומים והטעימים" יכולה הייתה לכאורה לבקש לרשום סימן מסחר על השם או על הלוגו שלה כפי שעוצב על ידה. אם תבקש החברה הגנה על המילים המרכיבות את השם, בלא קשר לעיצובו, סביר מאוד להניח שבקשתה תסורב. לעומת זאת, אם תגיש את המותג כשהוא מעוצב בעיצוב משמעותי ובעל זהות נפרדת, יתכן שבקשתה תאושר במגבלות מסויימות.
דרך נכונה לבחור מותג שיאושר לרישום תהיה בבחירת מילה שאין לה משמעות אמיתית או מילה שמשמעותה אינה רלוונטית למוצר הנמכר (דוגמת "קודאק" לאביזרי צילום ומצלמות ו"אורנג'" לטלפונים סלולאריים).
טרם לרישום הסימן כדאי לבצע בדיקה באותו תחום של מוצרים ("הגדר"). ביקור באתר רשם סימני המסחר ובחירה באפשרות החיפוש במאגר מאפשרת לכל אחד מאיתנו לערוך חיפוש לא-מקצועי שכזה בתוך מספר דקות (השתמשו בחיפוש הפונטי כדי להרחיב את גבולותיו).
למגיש הבקשה מומלץ לברר באיזה תחום הוא מעוניין ברישום סימן מסחר, שכן הטובין והשירותים נחלקים לסוגים רבים. כל סוג מחייב בקשה נפרדת לשם רישום בו (כולל תשלום אגרה נוספת). סוגים לדוגמא הם: מוצרים כימיים שונים, צבעים שונים, תכשירי הלבנה, ניקוי וכביסה (יחד עם קוסמטיקה ומשחות שיניים), מתכות, מכונות, כלי עבודה ידניים, התקני מדעיים או רפואיים וכיוב'.
הגשת בקשה לרישום סימני מסחר אינה מחייבת היעזרות בעורך פטנטים או עורך דין, אם כי עדיף להיעזר בבעל מקצוע, שכן תיקון טעויות בדיעבד יהיה קשה פי כמה וכמה, ואף יקר יותר.
הבקשה מוגשת על טופס מוגדר (בצירוף ייפוי כוח אם נעזרים בבעל מקצוע) ובצירוף המותג עצמו המוגש לרישום. עם הגשת הבקשה יש לשלם אגרה מתאימה (האגרות מפורטות בקישור המצורף).
בעת בחינת הבקשה בודק הבוחן האם למותג יש "אופי מבחין". שימוש במונח המשמש בכל מקרה לתאר את אותו סוג מוצר בדרך כלל לא יחשב כבעל אופי מבחין (בין המוצרים השונים). למשל, המותג "תפוח אדמה" בתחום הירקות אינו בעל אופי מבחין.
בניגוד לפטנטים, בהם פרסום קודם מבטל כמעט לגמרי את היכולת לרשום פטנט, הרי לפרסום קודם ולשם שצבר סימן המסחר בעת הגשתו לרישום יש דווקא השפעה חיובית על רישומו. כלומר, מותג שיש לו "אופי מבחין" בשל שימוש קודם בשם יתקבל לרישום ביתר קלות.
עוד מילים חסרות אופי מבחין הינן מילים מילוניות רגילות, והרשם לא יאפשר למבקש למנוע שימוש במילה מילונית אלא בנסיבות מאוד מיוחדות. לדוגמא סימן מסחר על המילים "מכונית חדשה" לא ירשם כמות שהוא. כמובן, שגם לכך יש חריגים ולמשל, אם אותו מותג יעוטר בעיצוב גרפי ברור ומובחן בצורה משמעותית – יתכן שיקובל לרישום בשל עיצובו הייחודי.
הבוחן בודק אף שיקולים נוספים שעל בסיסם יתכן שיקבל או ידחה את בקשת רישום המותג המבוקש (כגון אפשרות להטעיית הציבור, דמיון לסימן קודם, סימן המהווה שם וכיוב').
לאחר בדיקת הבוחן, קבלת דו"ח הבחינה הראשון ותיקון הליקויים – מתפרסם הסימן ביומן סימני המסחר. בהעדר התנגדויות – יאושר הסימן ידי הרשם (בדרך כלל בין שנה לשנתיים בממוצע ממועד הגשת הבקשה). ערעור על החלטות הרשם יופנה למערכת בתי המשפט.
ישנם הליכים שונים המאפשרים הליך רישום מהיר יחסית, בין אם שוכנע הרשם כי יש צורך כזה או אחר לרישום מהיר (בדיקה "על אתר" שנדרשת למשל לאור עונתיות הסימן או סכנה מהותית וקרובה להפרתו) או ביחס לסימן מסחר הרשום בחו"ל במקרים מסויימים (למשל מכוח אמנת פריז).
הגשת התנגדות
סימני המסחר מפורסמים בפנקס רשמי וככל שמבוצע מעקב אחר אותו פנקס, ניתן להגיש התנגדות טרם הרישום. ההתנגדות צריך שתנקוב בנימוק ענייני, למשל הטענה שהוא אינו ראוי להירשם או שהוא מפר סימן מוקדם. עם זאת, אי הגשת ההתנגדות לא מונעת בהכרח תביעה (או בקשת ביטול) מאוחרת בעניין זה.
כלומר, אם הוגשה התנגדות למותג שרישומו התבקש במשך התקופה הקבועה בחוק לאחר פרסומו – ההתנגדות תידון ותישמע לגופה. עם זאת, אי הגשת התנגדות לא תמנע ממי שנתבע כמפר לטעון כי המותג לא היה ראוי להירשם מלכתחילה ולנמק את נימוקיו באותם נימוקים שאם היו מוגשים במסגרת התנגדות – היו מתקבלים.
כאשר מתנהל משפט בגין הפרת סימן מסחר, יכול הנתבע להתגונן בטענות שלמעשה הינן אותן טענות שהיה עליו להעלות אילו בחר להגיש התנגדות. אי הגשת ההתנגדות לא מונעת שימוש בטענות כאמור
המאמר נכתב ב-2006 ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין.
המאמר אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי. הוא נותר באתר על מנת להרחיב את השכלתכם בלבד.
עודכן לאחרונה ב-20.08.2023.
האמור במאמרים השונים באתר הינו הסבר כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.
בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום והאמור באתר אינו יכול לספק פתרון לבעיה ספציפית.