בינה מלאכותית ועורכי הדין, פריצת דרך ואתגר אתי

תקציר המאמר: חובה על עורכי הדין להכיר את הטכנולוגיה גם אם לא ישתמשו בה. משרדנו עורך סדנאות היכרות שכאלו. דברו איתנו באמצעות ה'צור קשר'.

המהפכה שכולנו לא ציפינו לה

בעולם שבו הטכנולוגיה כבר לא רק מסייעת אלא מעצבת מחדש את כללי המשחק, עורכי דין מוצאים עצמם בצומת דרכים מרתקת. בינה מלאכותית, ובמיוחד זו היוצרת, הגנרטיבית (Chat GPT ו-Claude למשל, אם הדברים אינם ברורים) הופכת להיות אחת המהפכות המשמעותיות ביותר בתחום המשפט בעשורים האחרונים. אם בעבר "פרקטיקה משפטית" נראתה כשילוב של ספרי חוק עבים, עבודה דקדקנית ולילות ארוכים של חיפוש פסקי דין רלוונטיים, הרי שכיום, עולם המשפט חוצה את סף החדשנות והופך דיגיטלי יותר מאי פעם. אך בתוכה של אותה מהפכה טכנולוגית מסתתר אתגר מורכב לעורכי הדין – איך לאמץ את הכלים הללו בזהירות ובמקצועיות?

לשכת עורכי הדין האמריקאית, ה-ABA פרסמה ביולי 2024 גילוי דעת חשוב אשר מצד אחד מדגיש את היתרונות הפוטנציאליים של בינה מלאכותית גנרטיבית אך מאידך, מציב תמרור אזהרה ברור: הטכנולוגיה מחייבת זהירות קפדנית, שיקול דעת מקצועי ויכולת מתמשכת להמשיך ולשמור על אינטרס הלקוח.

איך בינה מלאכותית משנה את חוקי המשחק בייצוג ויעוץ משפטי

דמיינו עורך דין המוזמן לייצג לקוח בעסקת ענק בינלאומית. בעבר, הוא היה יושב לילות ארוכים בניסיון לנסח את החוזה המושלם, קורא פסקי דין, ומבצע השוואות אינסופיות. כיום, בעזרת כלים טכנולוגיים הוא יכול להנחות את מנוע ביחס לפרטיה העסקיים והמסחריים של אותה עסקה ותוך דקות ספורות (לעיתים פחות) יקבל טיוטה ראשונית של חוזה. ולא סתם נוסח בסיסי, אלא ממש טיוטה שתשלב מונחים מקצועיים, תנוסח בהתאם למקובל בתחום ותתייחס לנתונים שעורך הדין הזין אליה.

ולא מדובר רק בכלי לניסוח חוזים. עורכי דין בתחום הליטיגציה יכולים להשתמש בה לניתוח פסקי דין ולחיזוי סיכויי הצלחה בתביעה או בערעור. מחלקות קניין רוחני נעזרות בה לשם ניתוחי פטנטים מורכבים (למרות שבפעול חבר למקצוע סיפר לי על מנוע ש"התעייף" לפתע מן הניתוח המורכב לו נדרש…) וגם בתחומים אחרים ניתן למצוא בה יתרונות לא מעטים.

כשירות טכנולוגית: חובה אתית בעידן המודרני

אם פעם היה די בכך שעורך הדין ידע לקרוא תקדימים ולהבין את סדרי הדין, הרי שכיום ה-ABA קובעת בבירור: עורכי דין חייבים להיות בקיאים בטכנולוגיות שהם משתמשים בהן וביכולותיהן. כלומר, היכרות טכנולוגית אינה רק יתרון – היא גם חובה אתית. אכן, עורך דין אינו נדרש להיות טכנולוג. הוא אינו צריך להבין את העומד בבסיס הטכנולוגיה. אולם, חובה עליו להכיר את יכולות הטכנולוגיה וכיצד היא יכולה לסייע לו. ככל שיבחר לאחר מכן שלא להשתמש בה בנימוקים הגיוניים – לא קרה כלום. אולם ככל שהתעלם ממנה, התעלמות זו עלולה להפוך בעתיד הלא רחוק לתקלה משמעותית, אתית ומקצועית.

יחד עם זאת, על עורכי הדין גם להכיר ולקחת בחשבון את מגבלותיה של הטכנולוגיה ואת הסיכונים הכרוכים בשימוש בה.

כך למשל, הלשכה האמריקאית ממליצה שעורכי דין פעילים ישתתפו בהכשרות מתאימות, יקראו מאמרים בתחום וישתמשו בייעוץ מקצועי במידת הצורך. אין המדובר כמובן בדרישה לפתח הבנה עמוקה במכניקה של אלגוריתמים, אלא דרישה להבנה מעשית של היתרונות והסיכונים בכלי הטכנולוגי שבו משתמשים.

נציין כבר כעת, כי בין יתר הדברים עורך משרדנו סדנאות בסיסיות שמטרתן הינה בדיוק זו – היכרות עקרונית עם התחום, הבנת הסכנות, הבנת היכולות, השתלמות בכתיבת הנחיות נכונות ומדוייקות וכמובן – הפעלה פרקטית של המנוע והבנת גבולותיו. צרו איתנו קשר ונתאם סדנה גם לכם או למשרד בו אתם עובדים.

המלכודת הטמונה בטכנולוגיה

כך או אחרת, בתוך אותה נוחות ושפע טכנולוגי מסתתרים לא מעט מוקשים. השימוש בכלי בינה מלאכותית אינו נטול סיכונים. אחד האתגרים המרכזיים למשל הוא שאלת הדיוק. בעוד שהטכנולוגיה מאפשרת לנו לנסח טקסטים מרשימים ובמהירות רבה, לעיתים היא נוטה ל"הזות". משתמשי בינה מלאכותית נתקלים מפעם לפעם במצב שבו התוצר שנראה על פניו מקצועי ומדויק מתגלה כלא נכון או מטעה (אני למשל לפני כמה חודשים ביקשתי מצ'אט GPT שיפרט בפני את כל הגדרות החקיקה הישראלית ל"אתר אינטרנט". קיבלתי פירוט של 10 חוקים, כולל סעיפים וציטוטים. אף אחד מהם לא היה נכון. את הציטוט הנכון היחיד, מצאתי בגוגל ולאחר מכן ב"נבו"…). עורכי דין שיסתמכו על תוצרי הטכנולוגיה מבלי לבדוק אותם עלולים למצוא עצמם מספקים ללקוחותיהם מידע שגוי, עורכים הסכם תקול או מגישים מסמך בעיתי לבית המשפט. תקלות כאלו אחריתן מי ישורנו.

בנוסף, חשוב שלא נתעלם גם מנושא הסודיות, שכן זה אתגר מהותי שלעיתים לא נבין עד כמה פגענו בו. הזנת מידע רגיש למערכת (במיוחד מערכת בעלת לימוד עצמי כמו Chat GPT וקלוד ידידינו) עלולה להוביל לחשיפה בעייתית של מידע רגיש ונתונים סודיים. פעמים רבות עורך הדין או אנשי צוותו עושים זאת מתוך רצון טוב, יעילות וטובת הלקוח. ועדיין, התוצאה עשויה להיות הרת אסון.

עוד למשל מזכירה לשכת עורכי הדין האמריקאית, כי מוטלת על עורך הדין חובת שקיפות מול הלקוח. על עורכי דין להודיע ללקוחותיהם על השימוש בכלי בינה מלאכותית גנרטיביים, ובמיוחד כאשר קיים חשש כי השימוש יכלול הזנת מידע רגיש או כאשר הוא עשוי להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות. ומדובר כמובן בהסכמה מודעת. כך למשל, במסגרת שימוש בטכנולוגיה לשם ניתוח וכתיבת חוזים נדרש עורך הדין לעדכן את לקוחו בשימוש זה ובסיכונים הגלומים בו.

חשוב להבין – לא כל שימוש בבינה מלאכותית מחייב פניה ספציפית ללקוח. ככל שהשתמשתם בה ככלי עזר התומך בעורך הדין, בסופו של יום האחריות על התוצרים שלכם. אולם ככל שהשימוש בה יהיה בעל משמעות, ובמידה מסויימת גם יחליף את שיקול דעתכם, הודעה והסכמה זו הופכים לבעלי חשיבות. גם מבחינה אתית וגם מבחינת אחריות מקצועית.

המבט קדימה: איך להפיק את המיטב מהטכנולוגיה

כיום כבר ברור שהבינה המלאכותית לא תיעלם. להיפך, היא תמשיך להוות כלי מרכזי בעבודת עורכי הדין. עורכי דין שרוצים להישאר רלוונטיים ולספק שירות איכותי ללקוחותיהם חייבים ללמוד את הכלים החדשים, להישאר מעודכנים בשינויים הטכנולוגיים, ולהשתתף בהכשרות מתאימות. יתרה מכך, מוטב יהיה שיטמיעו נהלים משרדיים ברורים בנוגע לשימוש בטכנולוגיה (גם לאנשי הצוות שאינם עורכי דין, ואפילו אם המשרד עצמו אינו עושה כל שימוש בבינה מלאכותית), יגדירו את גבולות בשימוש ויבטיחו שכל תוצר טכנולוגי יעבור ביקורת מקצועית, אנושית.

לכן אני מזמין אתכם, עורכי הדין, לקחת חלק בעידן החדש של המשפט, להשתתף בהכשרות מעשיות וללמוד כיצד ניתן לשלב בינה מלאכותית בעבודתכם היומיומית בצורה בטוחה, אתית ויעילה. העולם משתנה – הגיע הזמן להשתנות איתו.

צרו עימנו קשר ותאמו סדנה משרדית במשרדכם או שתצטרפו אלינו לסדנאות האישיות אותן אנחנו עורכים.